גלי בחורשת האקליפטוס : בעקבות נעמי שמר

תקציר:
דפנה, אחותי הגדולה, בישׂרה לי שמישהו חיפש אותי בטלפון ושֶלמַישהו הזה קוראים יואב. "איזה יואב?" שאלתי. "יואב הארנב? יואב השובב? יואב שותה חלב? יואב מגרֵד לי בגב?" "גלָי", דפנה צחקה עד שקיבלה כאב בטן, "את מדברת כמו משוררת!" "מה פתאום", הָדַפתי את המַחמָאה. "אני יודעת לחַרוֹז, אבל התואר 'משוררת' מגיע למישהי ששיריה יוצאים מהלב ונכנסים אל הלב וסוחפים את כל הארץ, כמו נעָמִי שֶׁמֶר". כשאמרתי את זה, לא הֶעליֵתי בדעתי שיכול להיות איזשהו קשר בין "יואב השרַברַב" לבין נעמי שמר. מהר מאוד גיליתי שעל הקו היה יואב, המדריך של חוג הַדְרָמָה של בית הספר, שהציע לי לכתוב מַחֲזהֶ על נעמי שמר, בִּמלֹאת עשר שנים לפִטירָתהּ. כך החל המסע שלי בעקבות המשוררת הלאומית, שכתבה את "ירושלים של זהב".

עותקים