גוזרת העורות

תקציר:
זו הייתה אמורה להיות פסגת חלומותיי - לזכות בכמה מכוננת לתערוכת יחיד משלי בעיר מולדתי. עם זאת, לא זו התחושה שעברה כי באותם רגעים. אלא מעין ריקנות. לפני שהספקתי לעמוד על טיבה של אותה הרגשה, ירו עליי עיתונאים מטחי שאלות, כשהם מלווים בצלמים: מתת את וודאי נרגשת מאוד. אולי תשתפי אותנו מעט בתחושות שלך ברגעים אלו?" "איך זה לשוב לעיר הולדתך ולתת במה ליצירותייך. אחרי קריירה מפוארת ורבת שנים בעולם? " "האם שמרת על קשר עם משפחתך?" "מה טיב קשרייך עם הוותיקן ובמיוחד עם האפיפיור?" השאלות המשיכו ברצף מסחרר. ואילו אני רק ביקשתי לחזור לפינה המוסתרת מעיני הקהל. "אני מבטיחה לענות לאחר טקס הפתיחה", מלמלתי והתרחקתי משם. חייה של מתת שמעוני התנהלו כשגרה אפרורית למדי. בין הלימודים בבית הספר לעבודתה כגוזרת עורות במפעל הנעליים של אביה. מפגש בלתי צפוי פתח לה שער לעולם אחר ומלהיב, שבו יכלה לתת דרור לאהבתה הגדולה-ציור. בגיל שבע-עשרה הפכה מתת את חייה על פיהם, ולא ידעה כמה פעמים הם עוד יוסיפו להשתנות ולהפתיע כשהיא נעה בין יפו, איטליה ואוסטרליה, בעקבות האהבה. בתבונה רגשית ובכישרון רב מוביל נורית גזית את הקורא למסע כפול-ברחבי העולם ובנבכי נשמתה של מתת. -- מהכריכה האחורית.

עותקים